מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ

פסק דין

בפניי תביעת כספית מיום 21.6.12 ע"ס 29,241 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 30.1.11 (בכתב התביעה נרשם בטעות 30.1.10). התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

ביום 6.2.14 נערכה בפניי ישיבה מקדמית, שבה נשמעו ראיות הצדדים. בתום הישיבה הוחלט על הגשת סיכומים קצרים ומהירים בכתב, ושני הצדדים הגישו סיכומיהם.

מדובר בתביעת תחלוף (שיבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפיצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנדון.

הנתבעת הינה בעלת הרכב המזיק (עפ"י הטענה) וכן מעסיקת נהגו.

הרכבים המעורבים בתאונה

בתאונה מעורבים 2 רכבים:

רכב התובעת – רכב פרטי מתוצרת מזדה (להלן – "הפרטית").

רכב הנתבעת – אוטובוס דן מתוצרת מאן (להלן – "האוטובוס").

מקום התרחשות התאונה: רחוב איינשטיין בת"א.

שעת התרחשות התאונה: אחה"צ לקראת ערב.

המחלוקת

הצדדים הציגו גרסות שונות לחלוטין לנסיבות התרחשות התאונה: עפ"י גרסת התובעת, התאונה התרחשה כאשר האוטובוס נסע והתנגש אגב נסיעה בפרטית שחנתה בעצירה מוחלטת בחנייה בימין הדרך, ואילו עפ"י גרסת הנתבעת, התאונה התרחשה בשעה ששני הרכבים היו בתנועה – האוטובוס בנסיעה קדימה לקראת עצירה במפרץ תחנת אוטובוס בימין הדרך ואילו הפרטית בנסיעה לאחור מתוך מקום חנייה בימין הדרך. אין חולק כי בתאונה התנגשה הפינה הקדמית-ימנית של האוטובוס בצדו השמאלי של החלק האחורי של הפרטית (אזור מכסה תא המטען ועוד).

המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעת בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעת גם לא הציגה חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשה לחקור את השמאי מטעם התובעת. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת.

הראיות שהציגו הצדדים

כתבי הטענות, על נספחיהם.

הודעות על התאונה שנמסרו לשני הצדדים.

תמונות נזקי הרכבים.

צילום של מקום התאונה (הורד לקראת הדיון מאתר "גוגל מאפ").

צילום של מקום התאונה שצילם נהג האוטובוס בסמוך לאחר התאונה.